רגיל

גלויה: גלות זה המולדת של היהודים (מתוך: האם יש מקקים בישראל? / נסים אלוני)

האם יש מקקים בישראל? – הגלויות

ההברקות של נסים אלוני נכנסו לפנתאון הישראלי. לפניכם אוסף גלויות עם פניני הלשון מספרו האחרון 'האם יש מקקים בישראל? – מחזה וסיפורים אחרים' שהוצאנו לאור.
גודל הגלויות: 10X15 ס"מ.
התמונות להדגמה בלבד. הגלויות מסופקות ללא מסגרת.

החל מ- 0.00
בחירת אפשרויותמבט מהיר
הלוגו של תוסף Send To Kindle של אמזון

Send To Kindle by Amazon for PC/MAC

תוסף רשמי של Amazon למחשב האישי המאפשר להעביר קבצים במגוון פורמטים לתיקייה Documents בחשבונכם באמזון. באמצעות התוסף תוכלו להעביר את הספר האלקטרוני שרכשתם למכשירי קינדל ולאפליקציות קינדל מהמחשב שלכם.

לפרטים נוספים ראו: איך קוראים ספרי Kindle?

מבט מהיר
Send To Kindle - Android (by Andrea Luciano)

Send To Kindle for Android (By Andrea Luciano)

תוסף של אנדראה לוצ'נו למכשירים עם מערכת ההפעלה אנדרואיד, המאפשר להעביר קבצים במגוון פורמטים לתיקייה Documents בחשבונכם באמזון. באמצעות התוסף תוכלו להעביר את הספר האלקטרוני שרכשתם לקריאה במכשירי קינדל ובאפליקציות קינדל ממכשירים מבוססי אנדרואיד.
שימו לב: התוסף הוא בעצם כלי אוטומטי להעברת הקבצים באמצעות המייל, כפי שאפשר לעשות גם בלעדיו. לכן, ייתכן שיישמרו הודעות דוא"ל גדולות בחשבון הדוא"ל שלכם.

לפרטים נוספים ראו: איך קוראים ספרי Kindle?

מבט מהיר
Play Store
הלוגו של אפליקציית הקריאה SifriApp

ספריאפ

אפליקציית ספריאפ, היא אפליקציה לקריאת ספרים אלקטרוניים בפורמט ePub. האפליקציה פועלת במכשירים ניידים מבוססי אנדרואיד ובמכשירים מבוססי iOS.

לפרטים נוספים ראו: איך קוראים ספרי ePub3?

מבט מהיר
App Store Play Store

ספרים

עטיפת הספר

נִקְמַת הַמָּהַרַדְגָ'ה

החוברת שלפנינו היא חוברת בסימן אקשן, עד כדי כך שאולי היא אפילו מתורגמת, כלומר חלקה. אז מה יש לנו: ניסיון התנקשות באמצעות תיבה עם נחש ארסי, מרדף על גג הרכבת, נסיעה ברכבת אחרת ללא נהג, גניבת (שאילת) מכונית רנדומלית לצורך הגעה מהירה ליעד. פושעים שמסתתרים בחורבות מבצר עתיק ליד הים, מפת אוצר, אנשים נחטפים ומהופנטים ושלל מכוניות משטרה המגיעות למקום הפשע. וכל הטוב הזה של מאפייני הז'אנר – כולם בחוברת אחת קטנה שיצקה סיפור מקורי וארץ ישראלי פר אקסלנס.

אין ספק שכל סצנות האקשן האלו מושפעות בעיקר מסרטי הראינוע. החוברת אולי אפילו מודה בזאת: "הקטר התנשא כעל כנפי הרוח. השדות והכפרים חלפו משני הצדדים כבסרט ראינוע." אנשי הראינוע הוקסמו מהרכבת והרבו לצלמה בנסיעה עוד בסרטי הראינוע הראשונים. חשודים מיידיים בהשפעה על חוברת זו: סרטי הרכבות:  שוד הרכבת הגדול (1903, אדווין פורטר), הגנרל (1926, סרטו הידוע ביותר של בסטר קיטון), סוס הברזל (1924, ג'ון פורד), The Great K&A Train Robbery (1926, עם טום מיקס, כוכב העל הראשון של המערבונים) וכן הסרטונים הקצרים של בסטר קיטון והרולד לויד; בנוסף תיתכן השפעה של שלל סרטי הגנגסטרים, למשל סדרות הראינוע Perils of Pauline ‏(1914), The Exploits of Elaine ‏(1914–1915) ו-The Hazards of Helen ‏(1914–1917) או סדרת הראינוע הצרפתית Les Vampires (1915–16, בבימוי לואי פויאד Feuillade שכללה גם סצנות על גג הרכבת), וכן סרט הראינוע The Racket ‏(1928) או סרט הקולנוע Little Caesar ‏(1931).

הקצב מהיר ביותר. כך תדהר שמתפקד כנהג ברכבת שחטף "פתח מהירות של 120 קילומטרים. «ראש העין» ו«כלכיליה» חלפו חיש מהר ובמשך 30 רגע – הגיעו לטול-כרם. מנהל התחנה יצא לקראתם ולא האמין למראה עיניו, אולם בטרם הספיק לשאול דבר מה – צעק לו תדהר: –  שלח בן-אדם שישגיח שהאש לא תכבה בקטר. אנו חוזרים מייד ללוד. הקצין מיהר בעקבות תדהר. בעוברם את התחנה, לא מצאו עגלה. העגלונים רגילים לבוא לשעת בוא הרכבת, לכן הייתה הרחבה על יד התחנה ריקה מעגלה. רק במרחק-מה עמד אוטו פרטי מצוחצח ומבריק. –  יאללה – היכנס! – פקד תדהר וקפץ לתוך האוטו. בטרם הספיק הקצין להתיישב – לחץ תדהר «במאגנטו» – והאוטו התחיל לטרטר. תדהר חלץ את מעצור היד ופתח את בורג הבנזין."

כרגיל, החוברת מציגה שלל תחדישי עברית שלא נכנסו לשפה: למשל "בורג בנזין" לציון ידית המצערת שהייתה נהוגה במכוניות הראשונות או "מאגנטו" לציון המצת וגם "צלובי פסים" לציון הסתעפות פסי רכבת. על כל אלה ועוד תוכלו לקרוא בהערות שהוספנו בגרסה מוערת זו. ובכלל החוברת רצופה טעויות רבות ובלבול בין מושא עקיף ומושא ישיר, כנראה בהשפעת הנהוג בשפות זרות, כך שאפשר לחשוד בתרגום או (בהינתן ההודעה בפתיחת החוברת הקודמת, יהלום התכלת, בדבר אי קבלת תרגומים), בכותב שאינו בקיא די הצורך בעברית.

כדי להגיע מיפו לעתלית, נראה שהשתמשו בדרך אחרת לגמרי מזו המוכרת לנו היום: "כעבור רגעים אחדים התנשאו שלושה אוטומובילים במהירות גדולה, בדרך לפתח-תקוה – כלכיליה – טול-כרם – חדרה – זיכרון – עתלית." כן, כך נסעו פעם בפלשתינא… כביש 4 המוכר לנו היום נסלל רק בסוף שנות ה-30 בעקבות המרד הערבי הגדול, כדי להימנע ממעבר בישובים ערביים. סלילתו של כביש החוף לקטע זה הסתיימה רק בשנות ה-70.

החוברות גם מעידות על המצב הגיאופוליטי בתקופה, שמשום מה מרפרר באופן מעניין לתקופתנו: "– עַלי זה הוא אידיוט גמור – הפסיקו הגוץ בכעס. – אני במקומו לא הייתי מוציא את היהלום מתוך ידי. והודות לטיפשותו – איבד יותר משני מיליון שטרלינג, אה… כיום יכול היה כבר להקים בכסף זה את הדרוזים ולסדר התקוממות במצרים ופרעות ביהודים הארורים כאן בפלשתינא… ואנו יכולנו כבר להיות רחוקים מכאן ויהלום התכלת בידינו. כעת, הודות ל«סמרטוט» הבולשבי הזה, במקום לחזור למולדת ולחיות בשלווה, צריכים אנו למלא את נדר מושלינו –  ולהקריב את תדהר קורבן ללאמוקלא – –" מזל שלא סיכסכו ביננו לבין הדרוזים.

ולסיום כמה מילים על שמות הדמויות: המהרדג'ה מזורו היא אומנם דמות פיקטיבית ואין לה מקור במציאות או ביצירות פיקטיביות אחרות, אך השם זורו היה שגור בעקבות הסיפור קללת קפיטנו של ג'ונסטון מקלי (פורסם ב-5 המשכים ב-1919) והסרט שנעשה בעקבותיו אות זורו עם דגלס פיירבנקס (1920). בשנת חיבור החוברת הוא היה כה שגור שכותבים רבים השתמשו בו לציון דמויות אקזוטיות. האלה לה-מוקלא, היא ככל הנראה המצאה מקורית של הכותב.

מבט מהיר
עטיפת הספר: עכשיו זה פשוט / ארלט מינצר

עכשיו זה פשוט

הכותרת עכשיו זה פשוט היא הזמנה למרחב אינטימי, כמעט סודי, שבו המילים הן גשר ישיר בין המשוררת לבינינו. בו בזמן זוהי גם הצהרה פואטית: הנחת הדברים בפשטות ובגובה העיניים באה לקיים דיאלוג קרוב – לא רק בין המשוררת לקוראיה, אלא גם בין הקורא לבין עצמו.

בספרה החדש ממשיכה ארלט מינצר מהלך של עמידה עיקשת מול מה שהעולם מבקש להשתיק ולהעלים: כאב אישי, אלימות מגדרית, אימת קיום, דיכוי ועוול פוליטי. "עוֹרְבִים אוֹכְלִים פְּגָרִים; / אֲנִי עֲדַיִן חַיָּה / אֲבָל בְּשָׂרִי סוֹמֵר", היא כותבת, ולכל אורך הספר עדות-הנפש הזאת לא מרפה מאמת השיר – אותה אמת, שבוקעת ממרווח החוויה שבין בדידות לקִרבה ובין כאב לפיכחון; אמת שמאירה ומערערת, וחושפת את ההוויה – המושתקת לא פעם – של הגוף והזיכרון.

שיריה, ההולכים ושבים בין האישי לבין שברי המציאות החברתית, נשמעים לא פעם כמו עדות שקטה, דחופה, שבאותה נשימה גם מנכיחה את הכאב וגם מנחמת. זוהי שירה חכמה, בשלה, ששבה ונוגעת במקומות שבהם הגוף, האהבה והחברה מצטלבים ומתנגשים; שירה ישירה, שלעיתים מצמררת בפשטותה, אך לעולם אינה צינית: כוחה בחמלתה.

עכשיו זה פשוט מדבר אל הקורא בנוכחות שירית בוטחת, בקלילות טבעית. זהו ספר שבו קולה של המשוררת מהדהד זמן רב אחרי הקריאה, ומותיר אותנו מהורהרים, נרגשים – ולפעמים גם חבולים; ספר שמזכיר מה שירה יכולה עדיין לעשות. [אמיר אור]

 

מבט מהיר
עטיפת הספר

יַהֲלוֹם הַתְּכֵלֶת

מה עושה התורקי המסתורי במשרדו של תדהר, ומהו יהלום התכלת האבוד שמביא את התורקים לפתוח במרדף בינלאומי ולגייס את הבלש המפורסם דוד תדהר לבלוש אחריו בפלשתינה א"י?

העלילה המפותלת שאינה מביישת שום סרט אקשן עטור התרחשויות אלימות, מביאה את קורותיהם של תדהר, שמוצג כעין שרלוק הולמס ארץ ישראלי, ושל שני עוזריו הנאמנים: ירמיהו הבלש בעל אלף התחפושות וסעדיה הנער המזרחי האסופי והקוצני. העלילה אומנם בלשית לפי כל חוקי הז'אנר, אבל בת בבת היא גם תיעוד אותנטי של החיים ביישוב, עד לרמה של סוגי סיגריות מאז (יה-חה-לי-לי), טכנולוגיות שכפול (הֶקְטוֹגרף), ותיאורי מקומות מדויקים למדיי בסביבת יפו כך שהיא נדמית לפעמים כפרק בסדרה תמונות יפואיות, במיוחד לאור הדיון ביחסי ערבים-יהודים באותה תקופה. זוהי גם הצצה לעברית היומיומית של אז, כשבטקסט משולבים ביטויי סלנג למכביר וצורות ביטוי שפסו מן העולם.

המסע אחר היהלום משרטט באותה הזדמנות גם את מפת יחסי הכוחות העולמית בכלל והמקומית בפרט, הרבה לפני שקראנו לה "המלחמה הקרה". האבן היא הודית במקורה, רכושו של מהרדג'ה הודי ששלט תחת קולניאליזם בריטי (כמו הקוהינור), ששילם באמצעותה לתורקים, אדוני הארץ לפני הבריטים. כעת ייתכן שהאבן נמצאת בידי הבולשביקים, אויבי המערב, המיוצג כאן על ידי ארגוני הבולשת של אנגליה ושל צרפת שמשתתפים במרדף וכמובן התורקים. בסופו של יום, תדהר נאות להשתתף במרדף מטעמים לאומיים, מה שמביא אותו לעבוד על המקרה ללא תמורה, כשהוא מצהיר שאינו "להוט אחרי הרווח." ושהוא "מקבל את העניין על עצמי, מפני שסוכני הקומאינטרן הם שונאי מולדתי ומסכנים אותה." להזכירכם השנה היא 1931.

אבל לאחר שתדהר מצא את היהלום והפקידו בידי התורקים, הוא משום מה הסתבך עם המהרדג'ה שהיה בעליה המקוריים. על כך בספר הבא: נקמת המהרדג'ה.

מבט מהיר
עטיפת הספר: האם יש מקקים בישראל? / נסים אלוני

האם יש מקקים בישראל?

האם יש מקקים בישראל? האם יש בישראל מקקים?… קודם ישראל ואחר כך מקקים, או אולי קודם מקקים ואחר כך ישראל?… אבוד. אין לזכור. לא יכול. אולי בכלל לא שָׁאֲלָה, אלא אמרה?… מקקים… ישראל… ולמה לא שאלה אם יש פילים בישראל? או נמרים?…

יש משפטים שלא יוצאים לך מהראש חיים שלמים. בשבתו באנגליה, פנתה אל נסים אלוני אישה ששאלה אותו Are there any cockroaches in Israel? והשאלה הזאת נכנסה לו לראש ולא יצאה, כאילו בה מתמצה שאלת היהודים בגלות ובארץ ישראל, "ארץ חדשה למחזה-תוגה עתיק". המקקים האלה נכרכו בדמיונו עם האיש בעל שני הגבנונים – הישראלי והיהודי – המציג לראווה את סבלו על בימות העולם.

במרוצת השנים כתב אלוני קובץ סיפורים, בעל הגבנון הכפול (שכלל סיפור בשם המקקים, שנקראו בגרסה מוקדמת "ז'וקים"). רק סיפור אחד, זה שמסיים את הקובץ, פורסם בימי חייו בכתב-העת פרוזה. הוא כתב באותו נושא גם תסכית רדיו שננטש באמצע כתיבתו, וניסה ב-1987 להעלות את המחזה האם יש מקקים בישראל? בתיאטרון "הבימה", אך אחרי 7 חודשי חזרות, ההצגה ננטשה, בצו ההנהלה. אלוני, שהיה כותב תוך כדי חזרות, השלים שלוש מערכות מתוך חמש מתוכננות. סיפורים, תסכית, מחזה – תמיד נעצר באותו מקום ממנו לא יכול היה להמשיך ולעמוד על פתרון החידה.

נסים אלוני מת מבלי שהביא את המחזה לבמה, והשאיר אחריו גרסאות וטיוטות רבות. למעלה מעשרים שנים אחרי מותו, עלתה על הבמה הצגה בבימוי מרט פרחומובסקי, שהתקין, יחד עם העורך הקבוע של מחזותיו של אלוני, דורי פרנס, גרסה מקוצרת. זו הועלתה כקריאה מבוימת בתיאטרון הקאמרי בשנת 2018, וכהפקה מלאה בתיאטרון הבימה בשנת 2021.

הספר הזה מנסה לפרוש את כל פיסותיה של חידת המקקים. הוא כולל נוסח מלא ומורחב של המחזה, את סיפורי בעל הגבנון הכפול שהצלחנו למצוא בארכיון, קטעים מתסכית הרדיו (או כפי שקרא לו המחבר "הגדת-רדיו"), הסיפור המוקדם בחזרה מן העיר שכולל מוטיבים שיחזרו אחר כך במחזור המקקים, עדויות מזמן אמת וגם כמה הצעות פרשניות מאת רקפת א. ידידיה.

הספר הופק בסיוע קרן רבינוביץ לאמנויות ת"א (ע"ר).

מבט מהיר
עטיפת הספר 'לילה שחור, אור לבן' - מקראה גותית

לילה שחור, אור לבן

הנשגב הגותי אינו שיאו של היפה, כמו שאנו תופסים אותו בטעות היום, אלא ההיפך שלו. זהו הרגש העז שאנו חווים בקו התפר שבין המפחיד והמהמם, רגש מענג שפרויד טוען שהוא מעבר לעיקרון של העונג הרגיל (מהיפה ומההרמוני). רגש כזה יכול להיווצר למול תופעות טבע סוערות, אבל הוא גם יכול להתעורר בשל יצירות ספרותיות או אמנותיות, ולמילה יש כוח מיוחד לעשות זאת.

לפניכם פרויקט מיוחד במינו שמשלב בספר אחד סיפורים קצרים, סקירה על פרשיות עבר ומבוא עיוני-פרשני, המגיש לקורא פנורמה רחבה של טעימות מהז'אנר הגותי. האסופה, שנוצרה בשיתוף עמותת יקום תרבות, כוללת מבחר סיפורים שהשתתפו בתחרויות ספרותיות שונות של העמותה, בעיקר מתחרות הסיפורים בהשראת אדגר אלן פו למבוגרים.

המחברים המשתתפים: אסף שוכרי-כהן, דן בורנשטיין, יאיר הדס, אלמוג ניסים, מור משרקי, יורי מור, אסף לנדו, עמרי חולון, נגה גולדמן ואלי אשד.

ערכה והקדימה מבוא: רקפת א. ידידיה.

 

מבט מהיר
עטיפת הספר 'קחו את היקר לי מכל'/שרה כוי

קחו את היקר לי מכל

שמי שרה כוי, אני משוררת ואני גרה בביתי בחדרה עם אלוהים. הוא בא אליי לפני עשר שנים ונשאר. לא הייתה התגלות בומבסטית, פשוט יום אחד כבר היה אלוהים, כל יום, כל רגע. האם זה כיף לגור עם שותף כזה? לא יודעת. למשל אי אפשר להתפלל כי מתפללים למישהו רחוק וגדול, לא למי ששרוע בכורסה מול הטלוויזיה ועושה גרעפס. מצד שני, כיף לקרוא תנ"ך כי זה האלבום המשפחתי שלנו. "אתה זוכר איך הלכת לפנינו בתוך עמוד האש?" אני שואלת. והוא אומר "כן היו זמנים." "היית יפה שם במדבר," אני אומרת. והוא אומר "גם אתם הייתם עם יפה." יש בינינו גם רגעים קשים, הוא צדיק נורא ואני לא, וזה יוצר חיכוכים. למשל כשאני משקרת הוא מיד יודע. "זה לא מה שאני רואה בכליות ובלב," הוא אומר. הספר שלפניכם הוא יומן של חיינו המשותפים. לפעמים הוא דרמטי נורא ולפעמים מעלה חיוך, כי לגור עם אלוהים זה דבר כבד ורציני מאוד מאוד, אבל לפעמים, מה לעשות, זה קצת מצחיק.

205 מכתמים של שירה בפרוזה ב-6 שערים, שבהם היומיום הופך לשירה, והרגעים הקטנים, הצבעים, הטעמים והתחושות אולי מלמדים אותנו גם על דברים גדולים הרבה יותר.

מבט מהיר
העטיפה של הספר 'חמישה קילו סוכר'/גור קורן

חמישה קילו סוכר

מה היית עושה אם יום אחד סבא שלך, שמת לפני כמה שנים, היה מופיע בחייך דרך כל מיני אנשים שאתה מכיר ודרך כאלה שפגשת באופן אקראי ומבקש ממך לשנות איזו עובדה בספר על מלחמת העולם השנייה שעומד להתפרסם? לגור קורן זה קרה. סבא שלו חזר (באופן מטאפיזי…) ושלח אותו למשימה שמתחילה בהברחת חמישה קילו סוכר…

האם אמת או בדיה? בקומדיה המוקומנטרית המטורפת חמישה קילו סוכר, אנו שותפים למסע שמתחיל בעיר האוקראינית ביאליסטוק, מגיע לבית ספר "עתידים" בחולון, וממשיך בכיכר דיזינגוף, מסע שבו המספר, כלומר הדמות הראשית, כלומר גור קורן עצמו בתפקיד עצמו, פוגש מגוון דמויות, שבכל אחת מהן צץ סבו לכמה רגעים: הומלס, מלצרית בבית קפה, מנהלת בית ספר, תלמידה סוררת, שחקן מובטל חובב חשיש, הילרית אוולין ברדה, זונה בגן מאיר, נהג מונית חובב ספרות גבוהה וגם יועד ריבה, הומוסקסואל, מרצה להיסטוריה ונכדו של שותפו להברחה של הסב, זה שכתב את הספר על אותה הברחה, הספר שממנו שמו של הסב עומד להיות נפקד.

האם יצליח גור במשימה ומה הוא יהיה מוכן להקריב כדי למנוע עוול היסטורי לסבו מבשרו, כדי לדאוג להנצחת חלקו באותו מעשה?

בספר שלפניכם כלולים בנוסף לטקסט המחזה השלם גם חמישה פרסומים שהופיעו בעיתונות בסמיכות להעלאת המחזה בתיאטרון גשר בשנת 2009: ביקורות מאת רון שוורץ (גלובס), מרט פרחומובסקי (טיים אאוט), שרית פוקס (מעריב), איתן בר-יוסף (עכבר העיר) וראיון עם כלנית בר-און (אתר מרתה יודעת). בספר כלולים גם 5 צילומים מההפקה, שצילם גדי דגון. אנו מודים לעופרה סוסנה על האישור להשתמש בתמונות. הספר מוקדש לזכרו של גדי דגון שנפטר בעת העבודה על הספר.

מבט מהיר
העטיפה של הספר סופו של ההרג הטבעי

סופו של ההרג הטבעי

לוביסט מצליחן, שבעברו היה סטודנט מצטיין לקולנוע וסומן כהבטחה גדולה, נדרש לפעול להעברת חוקים שונים בכנסת לצורכי לקוחותיו, לרבות יוזמה להקמת מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל. בגופו מקננת מחלה שהסיכוי לשרוד אותה רב, אך הוא מסרב לטפל בה ומעמיד פנים שהכול כשורה. במעין התפרצות אדלריאנית מתגלים כל הזיכרונות, כל התקוות, כל היתרונות וכל החסרונות של האדם היוצר ושל הילד הפנימי שבו, שמתגלמים בסיפור בדמותה של אווה, שכנתו, מתבגרת דיכאונית שאותה הופך יובל לאשת סודו האפלה.

סופו של ההרג הטבעי היא נובלה העוסקת בניוונו של האדם המערבי המודרני, בהישגיות, במוטיבציות, בחרדות ובתפקידים אותם החברה מייעדת לנו מבלי להתחשב בעולמנו הפנימי. ההתעלמות מאותו עולם פנימי יכולה להמיט אסון כבד.

גרסה קודמת של סופו של ההרג הטבעי פורסמה בכתב העת האמריקאי The Write Launch.

מבט מהיר
העטיפה של הספר 'ליד, אביב'

ליד, אביב

לָקַח זְמַן, שָׁנָה, לְבַטֵּא אֶת הַמִּלָּה / הַשְּׁלֵמָה: סְכִיזוֹפְרֶנְיָה. מסע של אם בעקבות בנה. כמו עוברת על אלבום תמונות, אפיזודות חיים. החל מלידתו, אולי עוד לפני. מסע מסכם, אסוציאטיבי, עדיין מתוך ניסיון להבין למה ואם היו סימנים מוקדמים, ומה היה יכול להיות וכבר אולי לא יהיה. כמו אצל כל אחד, אבל כאן מתוך פריזמה שמתגלה בעצם רק אחרי אמצע הספר. אם, ליד בנה. ליד הסיטואציה. גם האביב לצד הסיטואציה. התמודדות שמתחברת ומתרחקת בו זמנית, מקבלת ומדחיקה בו זמנית, ומשלימה. כי יש מחלה ויש גם חיים ויש גם עולם. אם, ליד בנה. צועדת לצידו בתמיכה ובקבלה, למרות השאלות שכל הזמן מנקרות. ספר שפורם בעדינות את רקמת החיים, שמוותר על הדרמה של משפחה מתמודדת עם פגוע נפש ומהווה מסמך מרגש ועדין, מלא חמלה, שיותר מכל מלמד אותנו אהבה מהי. [רקפת א. ידידיה]

מפאת השמירה על פרטיותם של הנוגעים בדבר, הספר מפורסם תחת פסאודונים.

הספר מביא לפניכם 82 שירים ב-5 שערים.

מבט מהיר
בינותיים/אורי ניסן גנסין

בינותיים

נפתלי ברגר, מורה פרטי בן 22 בבית משפחת חשקיס בעיירה פרובינציאלית במזרח אירופה, חי במציאות שגרתית, חונקת, נטולת אירועים מיוחדים, תכלית או עתיד. אמן זרם התודעה אורי ניסן גנסין נכנס לראשו של נפתלי והופך את תיאוריו והרהוריו של נפתלי אודות חדרו, הבית, העיירה, דייריה, כלביה ומזג האוויר לעולם פנימי עשיר ומבעבע סערות, רגיעות ותהפוכות, העומד בסתירה לחוסר היכולת שלו לעשות מעשה שישנה את גורלו.

מבט מהיר