אגדת שלושה וארבעה/ח.נ. ביאליק

אגדת שלושה וארבעה (נוסח שני)

הגרסה העברית של מיתוס הנסיכה במגדל, מובאת לכם כאן בפורמט עשיר ומורחב של ביאליק, עיבוד שלישי שלו לסיפור המעשה שהופיע במדרש תנחומא מן המאה הרביעית. סיפורם של נתניה וקציעא ששידוכם שנקבע בשמיים, יוצא אל הפועל למרות כל נסיונות המלך שלמה למנוע אותו. סיפור אמוני קלאסי שתחילתו קריאת תגר על הגורל וסיומו בהכרה במוגבלות האדם את מול האל.

נקה
אצל/אורי ניסן גנסין

אצל

ספרו האחרון וגולת יצירתו של גנסין, אוטו-רקויאם סמי-אוטוביוגרפי על צעיר נוטה למות ממחלת לב, בו הוא מביא לידי זיקוק לא רק את דיונו במהות החיים, אלא גם את סגנון זרם-התודעה הייחודי שלו ויוצר מסמך ספרותי תקדימי. אפרים מרגלית, המיוסר בעקבות מחלתו המגבילה ומותו הקרוב, בוחן את משמעות חייו למול אהובותיו, ידידיו מהסצנה הספרותית והמקומות בהם שהה ומנסה להבין מה שאצל אותם החיים.

נקה
בטרם/אורי ניסן גנסין

בטרם

המסע של אוריאל אפרת מקייב לעיר הולדתו צ. הוא מסע פיזי שמתנקז למסע נפשי עקר בחיפוש אחר השלווה, המנוחה והנצח. אוריאל, אדם מושחת ובטלן, הבורח מכל מגע אישי, מייצג את חוסר האונים של היהודי המשכיל "התלוש" בתחילת המאה ה-20. גנסין עושה שימוש מבריק במוטיב השכיבה במיטה, כדי לשרטט דרך שתחילתה שאיפה לחזור לעולם הילדות המוגן וסופה התוודעות למציאות הצהובה ולמוות הפנימי של הגיבור.

נקה
בינותיים/אורי ניסן גנסין

בינותיים

נפתלי ברגר, מורה פרטי בן 22 בבית משפחת חשקיס בעיירה פרובינציאלית במזרח אירופה, חי במציאות שגרתית, חונקת, נטולת אירועים מיוחדים, תכלית או עתיד. אמן זרם התודעה אורי ניסן גנסין נכנס לראשו של נפתלי והופך את תיאוריו והרהוריו של נפתלי אודות חדרו, הבית, העיירה, דייריה, כלביה ומזג האוויר לעולם פנימי עשיר ומבעבע סערות, רגיעות ותהפוכות, העומד בסתירה לחוסר היכולת שלו לעשות מעשה שישנה את גורלו.

נקה
עטיפת הספר 'הדיבוק' מאת ש. אנ-סקי

הדיבוק

מיסטיקה יהודית, גירוש שדים ופולקלור יהודי חברו יחד במחזה שהפך לאחת היצירות הקנוניות של יהדות אירופה, אודות הצעיר חנן שנפטר משברון לב לאחר שהתברר לו שאהובתו לאה תינשא לאחר ולאחר מותו, נשמתו נאחזת כדיבוק בגופה של לאה. המחזה בתרגום לעברית של ביאליק, המובא כאן, היה להצלחה הגדולה הראשונה של תיאטרון "הבימה" ולמחזה המזוהה ביותר עם התיאטרון ועם חנה רובינא שגילמה את לאה'לה.

נקה
העטיפה של הספר חורבן בית צדיק/י

חורבן בית צדיק

גרסה עברית מוקדמת של המחזה האידי המפורסם "די גאלדענע קייט" (שלשלת הזהב), מתרכזת במשבר האמוני של האדמו"ר הזקן ובנו ממשיכו. אלא שהמשבר אינו אישי בלבד, אלא בפוטנציה משבר כלכלי לעיירה בה שוכנת החצר. פרץ מטיב לשלב במחזה סטירה על תעשיית הכסף החסידית עם אמפתיה אנושית לנקיי הדרך, המתחבטים והנשברים לנוכח האלטרנטיבות לחסידות: ההשכלה מחד והדרך הליטאית (המתנגדים) מאידך.

נקה
חסידות/י

חסידות

מקבץ של 19 סיפורים קצרים ומחזה על הווי החסידים במזרח אירופה של סוף המאה ה-19, המבוססים על סיפורי-עם שליקט המחבר. פרץ מביא לנו יצירות מופלאות המנציחות את החוכמה ואת האמונה העממית של צורת חיים יהודית שנחשבה כפרימיטיבית בעיני המתנגדים בני העולם הישן כמו גם המשכילים החדשים, ובהבליטו את הפשטות ואת האנושיות של החסידות, הוא מעמיד מראה ביקורתית בפני מבקריה ואולי אף בפני עצמו.

נקה
חשיבותה של רצינות/אוסקר ויילד

חשיבותה של רצינות

להיות רציני או להיות 'ארנסט' – זו השאלה. ג'ון ואלג'רנון מכנים שניהם את עצמם 'ארנסט', ג'ון כשהוא מתחמק מהרצינות ואלג'רנון כאשר הוא מעוניין בה, אבל ארוסותיהם מתעניינות יותר בשם המכובד שנטלו לעצמם. איזה מזל שבסופו של יום מתגלה שלג'ון באמת קוראים 'ארנסט'. קומדיה של טעויות, החלפת זהויות ובנים אובדים שמתגלים מחדש, ההופכת תחת עטו השנון של אוסקר ויילד לסטירה על העולם הוויקטוריאני, לאנשים לא רציניים.

נקה
עטיפת הספר 'מכאן ומכאן' מאת יוסף חיים ברנר

מכאן ומכאן

התמוססות העולם הישן של יהדות מזרח אירופה, בתחילת המאה ה-20, מזמנת התמודדות אידאולוגית כמו גם גאוגרפית ליוצאי העיירות היהודיות. בספר זה, מעניק לנו ברנר דוח גלוי לב על קורותיה של העלייה השנייה, מפי המחבר "אובד עצות", המתלבט לא רק בנוגע למקום בעולם בו יש לבנות את החיים היהודיים החדשים, אלא גם באידאל היהודי החדש המתגבש ובאפשרות להגשמתו אל מול המציאות הקשה.

נקה
ממעמקים/אוסקר ויילד

ממעמקים

אחרי שנפל מאגרא רמא לבירא עמיקתא, המחזאי המצליח אוסקר ויילד שנדון לשנתיים מאסר בגין הומוסקסואליות, בא חשבון עם עצמו, במישור האוטוביוגרפי ובמישור הרוחני, בחיבור מרתק שלמרות שנכתב כמכתב למאהבו לורד דאגלס, הבחינה הרוחנית של יכולת ההתמודדות של כל אדם עם נסיבות מעין אלו, מקנות ליצירה זו ערך ספרותי ואוניברסאלי. מכתב זה מובא לכם כאן בתרגומו העשיר והוותיק של דוד פרישמן, שאף הוסיף מבוא.

נקה