עטיפת הספר 'הדיבוק' מאת ש. אנ-סקי

הדיבוק

מיסטיקה יהודית, גירוש שדים ופולקלור יהודי חברו יחד במחזה שהפך לאחת היצירות הקנוניות של יהדות אירופה, אודות הצעיר חנן שנפטר משברון לב לאחר שהתברר לו שאהובתו לאה תינשא לאחר ולאחר מותו, נשמתו נאחזת כדיבוק בגופה של לאה. המחזה בתרגום לעברית של ביאליק, המובא כאן, היה להצלחה הגדולה הראשונה של תיאטרון "הבימה" ולמחזה המזוהה ביותר עם התיאטרון ועם חנה רובינא שגילמה את לאה'לה.

נקה
מבט מהיר
הטווס מסילוואן/עלמה גניהר

הטווס מסילוואן

זוכה פרס "קיפוד הזהב" להצגת השנה בפרינג' 2015.

סילְוָאן (سلوان) היא שכונה במזרח ירושלים, שבה מתגוררים כיום כ-50.000 פלסטינים וכ-500 מתנחלים. לאורך השנים, השתלטו עמותות ימין על נכסים בסילוואן ואכלסו אותם מחדש במשפחות יהודיות ובישיבות. משנות ה-70 מנהלת עמותת אלע"ד את הפרויקט הארכיאולוגי "עיר דוד", במסגרתו מתבצעות חפירות ונחפרות מנהרות תחת בתי התושבים. עד כה לא נמצאה כל עדות ארכיאולוגית המעידה על שהותו של דוד המלך באזור זה. חבורת השחקנים והשחקניות, יהודים וערבים, בהנהגתם של הבמאים סיני פתר וחן אלון, התכנסה כדי להעלות מחזה העוסק במצב בסילוואן. לאחר תחקיר עמוק וסיורים בשכונה, נוצרו מפגשי אימפרוביזציה בהם העלו השחקנים את רשמיהם מהמקום ומהדמויות שפגשו. על סמך מפגשים אלו, רקחה המחזאית עלמה גניהר דרמה מרתקת בעברית ובערבית, שמפליאה להציג את המצב הבלתי-אפשרי בשכונה ומעניקה טיפול רגיש ואמפתי לכל הדמויות, לכל צד בסכסוך. את המחזה מעבה בימוי חכם שמעביר את הקהל בכמה מקומות התרחשות ומאפשר לחלק מהשחקנים לגלם שתי דמויות, שהאינטראקציה ביניהן יוצרת עוד רובד של מורכבות במחזה לא פשוט מלכתחילה.

המחזה זכה בפרסי "קיפוד הזהב" של תיאטרון הפרינג' הישראלי 2015 בקטגוריות הצגת השנה, שחקן המשנה (ג'ורג' אסכנדר) ושחקנית המשנה (סמירה סרייה) והיה מועמד גם בקטגוריית מחזאי השנה (עלמה גניהר).

בספר שלפניכם כלולים מאמר מקדים מאת שמעון לוי וראיון שערכה לילך ובר עם הבמאי סיני פתר. בספר משובצות 12 תמונות מההצגה הטווס מסילוואן ומאחורי הקלעים, שצילם דוד קפלן.

נקה
מבט מהיר
העטיפה של הספר חורבן בית צדיק/י

חורבן בית צדיק

גרסה עברית מוקדמת של המחזה האידי המפורסם "די גאלדענע קייט" (שלשלת הזהב), מתרכזת במשבר האמוני של האדמו"ר הזקן ובנו ממשיכו. אלא שהמשבר אינו אישי בלבד, אלא בפוטנציה משבר כלכלי לעיירה בה שוכנת החצר. פרץ מטיב לשלב במחזה סטירה על תעשיית הכסף החסידית עם אמפתיה אנושית לנקיי הדרך, המתחבטים והנשברים לנוכח האלטרנטיבות לחסידות: ההשכלה מחד והדרך הליטאית (המתנגדים) מאידך.

נקה
מבט מהיר
העטיפה של הספר 'חמישה קילו סוכר'/גור קורן

חמישה קילו סוכר

מה היית עושה אם יום אחד סבא שלך, שמת לפני כמה שנים, היה מופיע בחייך דרך כל מיני אנשים שאתה מכיר ודרך כאלה שפגשת באופן אקראי ומבקש ממך לשנות איזו עובדה בספר על מלחמת העולם השנייה שעומד להתפרסם? לגור קורן זה קרה. סבא שלו חזר (באופן מטאפיזי…) ושלח אותו למשימה שמתחילה בהברחת חמישה קילו סוכר…

האם אמת או בדיה? בקומדיה המוקומנטרית המטורפת חמישה קילו סוכר, אנו שותפים למסע שמתחיל בעיר האוקראינית ביאליסטוק, מגיע לבית ספר "עתידים" בחולון, וממשיך בכיכר דיזינגוף, מסע שבו המספר, כלומר הדמות הראשית, כלומר גור קורן עצמו בתפקיד עצמו, פוגש מגוון דמויות, שבכל אחת מהן צץ סבו לכמה רגעים: הומלס, מלצרית בבית קפה, מנהלת בית ספר, תלמידה סוררת, שחקן מובטל חובב חשיש, הילרית אוולין ברדה, זונה בגן מאיר, נהג מונית חובב ספרות גבוהה וגם יועד ריבה, הומוסקסואל, מרצה להיסטוריה ונכדו של שותפו להברחה של הסב, זה שכתב את הספר על אותה הברחה, הספר שממנו שמו של הסב עומד להיות נפקד.

האם יצליח גור במשימה ומה הוא יהיה מוכן להקריב כדי למנוע עוול היסטורי לסבו מבשרו, כדי לדאוג להנצחת חלקו באותו מעשה?

בספר שלפניכם כלולים בנוסף לטקסט המחזה השלם גם חמישה פרסומים שהופיעו בעיתונות בסמיכות להעלאת המחזה בתיאטרון גשר בשנת 2009: ביקורות מאת רון שוורץ (גלובס), מרט פרחומובסקי (טיים אאוט), שרית פוקס (מעריב), איתן בר-יוסף (עכבר העיר) וראיון עם כלנית בר-און (אתר מרתה יודעת). בספר כלולים גם 5 צילומים מההפקה, שצילם גדי דגון. אנו מודים לעופרה סוסנה על האישור להשתמש בתמונות. הספר מוקדש לזכרו של גדי דגון שנפטר בעת העבודה על הספר.

נקה
מבט מהיר
חשיבותה של רצינות/אוסקר ויילד

חשיבותה של רצינות

להיות רציני או להיות 'ארנסט' – זו השאלה. ג'ון ואלג'רנון מכנים שניהם את עצמם 'ארנסט', ג'ון כשהוא מתחמק מהרצינות ואלג'רנון כאשר הוא מעוניין בה, אבל ארוסותיהם מתעניינות יותר בשם המכובד שנטלו לעצמם. איזה מזל שבסופו של יום מתגלה שלג'ון באמת קוראים 'ארנסט'. קומדיה של טעויות, החלפת זהויות ובנים אובדים שמתגלים מחדש, ההופכת תחת עטו השנון של אוסקר ויילד לסטירה על העולם הוויקטוריאני, לאנשים לא רציניים.

נקה
מבט מהיר
מניפהּ של לידי וינדמיר/אוסקר וויילד

מניפהּ של לידי וינדרמיר

ליידי וינדרמיר – אריסטוקרטית יפה, אם צעירה ורעיה נערצת, מובלת בשל דבקותה הנלהבת בקוד מוסרי פוריטני נוקשה לסף התאבדות חברתית. לכאורה סיפור בנאלי מעולם המלודרמה, אך הדיאלוגים השנונים, תשובות המחץ, האפיגרמים והפרדוכסים החכמים, האופייניים כל כך לוויילד, הופכים את מניפהּ של לידי וינדרמיר לקומדיית מופת ולסטירה חריפה על ערכי המוסר של החברה הגבוהה בלונדון בשלהי התקופה הוויקטוריאנית.

נקה
מבט מהיר
עטיפת הספר 'צמחים מטפסים' / מהדורת הדפוס - קדמי

צמחים מטפסים

שני חולים משותקים בתרדמת שוכבים בבית חולים שיקומי ומחוברים למכונות החייאה. הרופא מנסה למצוא פריצת דרך בחקר הבעיה הרפואית שלהם. החולה המשותק עמוס, שיכול למצמץ בלבד, שואף להכתיב את ספר זיכרונותיו ואילו שותפו לחדר, פיני, שאינו רוצה לשקוע בעולם הדמיון שלו, מגלה שיש לו "יכולות טלפתיות" ומטריד את עמוס עם תוכניות בריחה מטורפות. הרעיון האבסורדי "לברוח" במצב זה הופך לדרמה פיוטית.

נקה
מבט מהיר
קולות/מיכל בלומנפלד

קולות

חדר בבניין נטוש בלונדון. מירי מגיעה לאודישן לתפקיד בסרט. מוטי מגיע במיוחד מישראל כדי להופיע בפני ועדת קבלה לבית ספר לאמנות.
ההמתנה מתארכת, אבל אף אחד לא מגיע לקרוא להם. החדר ריק מלבד מיטת יחיד ורמקול שמשמיע קולות שונים ומשונים. הקולות מפעילים את מירי ומוטי ומשפיעים עליהם. הם מתחילים לחשוד שבמקום שלא מתקיימים אודישנים ושלא פועלת בו ועדת קבלה. המתח והחששות בנוגע להימצאותם יחד בחדר המסתורי גוברים, כשהם מתוודעים זה לסיפורה של זו.
האם הם בניסוי פסיכולוגי? האם הם בני ערובה של טרוריסטים? או שאולי הגורל, או אפילו אלוהים בכבודו ובעצמו, בחרו להפגיש ביניהם? במהלך השהות המשותפת בחדר ועד לסוף המפתיע, הם לומדים משהו על עצמם, מגלים אחד את השנייה ואולי אפילו מתאהבים…
לקראת הסוף, מצטרפת דמות שלישית ויוצרת את סופו המפתיע של המחזה.

בספר כלולים בנוסף למחזה עצמו גם מאמרים מקדימים מאת הבימאית מלכה מרין, ליאורה שכטמן-בנימין וקארין אביבי ומשובצות בו 7 תמונות מההצגה.

מיכל בלומנפלד היתה מועמדת בקטגוריית מחזאי השנה על המחזה קולות בפרס "קיפוד הזהב" של תיאטרון הפרינג' הישראלי 2015.

נקה
מבט מהיר