קולות הוא מחזה המתכתב עם מחזות האבסורד ומשתמש בכלים פוסט-מודרניים, כשהוא שואל מאמנות הקולנוע ומערב בין ז'אנרים כמו הקומדיה הרומנטית והמותחן הפסיכולוגי, כדי לבנות ובה בעת לשבור את האשליה, בניסיון לומר משהו על העולם בו אנו חיים: עולם הכולל קולות בלתי פוסקים, שמשפיעים עלינו ומפעילים אותנו, החל מההורים, המורים, התרבות והדת וכלה בקולנוע, בטלוויזיה ובפרסומות.
קולות חוקר סיטואציה אנושית בסיסית: אנו סגורים מטאפורית בחדר שבו הדלת בעצם פתוחה, אך עירוב בין ספקות פנימיים וחיצוניים מונע מאתנו לפתוח את הדלת ולצאת. המחזה בוחן באופן מותח, משעשע ופילוסופי את הצורך ואת הקושי להגדיר זהות אישית למול הקולות החיצוניים ששולטים בנו. זהו סיפור על חיפוש עצמי ועל הניסיון לשמוע את הקול הפנימי, האותנטי, על-אף הרעש מבחוץ.
אתי קדוש (מירי) ודניאל אזולאי (מוטי) בהצגה 'קולות' (צילום: קרן בן עמי)
מהביקורת:
"לבלומנפלד יש נטיה לבנות ביצירותיה מבנים מרשימים רק כדי לגרום להם לקרוס בבת אחת. ואכן גם בהצגה המתח שנבנה בתוך החדר הסגור והפרנויות שמתפתחות בו כמעט עד כדי טירוף מתנפצים כולם ברגע מסעיר ומצחיק במיוחד שמנקז את הלחץ באלגנטיות מרשימה". איתי אילנאי, "סיפורים מהקופסה", ידיעות ת"א, 12.9.2014.
"ככל שהדברים מסתבכים, הסיטואציה מתחילה לתעתע על מוזרויותיה. משהו בה נעשה מופרך אך גם מאוד אנושי… קשה לבחון במחזה שכתבה מיכל בלומנפלד היכן נגמרת העמדת הפנים והיכן מתחילים החיים עצמם." אופיר הילל, "מלונדון עד י"ל פרץ: תיאטרון בשני 'קולות'", NRG, 11.1.2015.
"כאשר אתה נמצא במצב שאינך יכול להסביר לעצמך, אתה מושפע מכל דבר קטן כגון רעש, קולות לא מזוהים מוזרים ולא מוסברים, מוסיקה ועוד. יש הרבה דברים שקורים במקרה, אך אם אתה בלחץ, במתח, חושש או חושב יתר על המידה, כל אירוע, כל דבר קטן, אתה מייחס לא למקריות אלא אתה רואה בו רמז על מה שאתה חושב באותו רגע, על מה שאתה חווה. זאת הצגה שהיא מצד אחד משעשעת ומצחיקה אך מצד שני היא טעונה בהרבה חומר למחשבה וניתנת לפירושים רבים חלקם פילוסופיים. המחברת והבמאית הצליחו להחזיק את הקהל באי ודאות, במתח וענין כמעט עד סוף העלילה הבלתי נמנע ובעצם המצופה." אלי לאון, "קולות-מיכל בלומנפלד-תיאטרון הסימטה", אתר דעתון, 14.8.2015.
"I finally read it and enjoyed it very much. It has wit, sexiness and snappy dialogue and depth. And as a Rabbi and a Rabbi's son – I particularly appreciated the insights." Rabbi David Wolpe, SINAI Temple, LA.
"I found myself thinking of the show after and into the night, and enjoyed that it really is a thought provoking show. I really liked the concept and the twist" Maya Hagoel, Chairman, The Stage Theater
אתי קדוש (מירי), יפתח קמינר (ראדק) ודניאל אזולאי (מוטי) בהצגה 'קולות' (צילום: אורי רובינשטיין)
ההצגה קולות עלתה לראשונה ב-30.5.14 בתיאטרון הסמטה, במסגרת פסטיבל אביב ישראלי. צוות מקורי: בימוי ועריכה: מלכה מרין, עיצוב במה ותלבושות: מיכל יעקבי, עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין, מוסיקה: דניאל אזולאי, עיצוב פס קול: ערן אזולאי, מנהל הצגה: אוריה הירש. שחקנים: אתי קדוש – מירי, דניאל אזולאי – מוטי, יפתח קמינר – ראדק.
