לו הייתי יושבת במרפסת בקיץ בירושלים

חניתה הלוי (הררי-בירנברג), נולדה ב-1938 בישראל בשבוע שבו המתיישבים עלו לקיבוץ חניתה בגליל המערבי ונקראת על שמו. סופרת, משוררת, עיתונאית, עורכת, תסריטאית.

בוגרת בית הספר לעיתונות, קורס תקשורת המונים של האוניברסיטה הפתוחה, וכן בוגרת קורסים לתסריטאות, ספרות עולמית ויהודית ועוד. כתבת ועורכת בעיתונים "צומת השרון", "מעריב", "עולם האישה", "עולם האופנה", "אינדקס השרון", "שרון שלי". אחראית על מרפאות באגף השיקום של משרד הביטחון. הייתה מורה לפקידות בבית הספר תיכון"פיטמן" ועובדת שיקום בבית ספר לחינוך מיוחד "אחיקם". הייתה יו"ר אנ"י, איגוד נשים יוצרות (2002-1998), חברה באגודת הסופרים, בהנהלת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית וחברה באקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה. אלמנה, אם לשלושה וסבתא לנכדים.

הוציאה לאור 10 ספרים, ביניהם 3 ספרי שירה ו-3 ספרי ילדים. חלק משיריה הולחנו על ידי המלחינים רוברט ניסנזון, רובי ראובני והמלחינות נטע רד ושושיה דותן. ערכה והשתתפה בכתבי-עת ובאנתולוגיות, בשירה ובסיפורת. שירה "כאשר אהיה גדולה" הופק כסרט באורך 7 דקות. כתבה עם בנה, יואב הלוי, את תסריט הסרט טאהרה (2002) לפי הספר סירוס של דורית זילברמן.

מנחת יוגה צחוק/אנרגיית חיים אוניברסלית.