מן הביקורות:
מיכאלי עסוקה רבות בחדש: בחיפוש אחר דרכים חדשות לבטא ולשקף את המציאות, הדבר נכון הן לצד הצורני והן לזה הקשור לתוכן בשירתה . שיריה של מיכאלי אינם "ממושמעים", הצו הבסיסי שמוביל אותם היא תנועת התודעה וחיפוש בשפה של ביטוי לאותה תנועה חופשית. (יונתן ברג, "שיר של שבת: עם המשוררת ללי ציפי מיכאלי", וואלה! יהדות, 15.5.2015)
שם הספר "מסֶכֶת פנים" מוצלח מכמה בחינות: זהו קודם כל חיבור עיוני גדול בנושא הפנים, כפי שמבאר התרגום לאנגלית "tractate" ומעיד על המחויבות של המשוררת ליצירתה, יש ההקשר לששה סדרי משנָה בהם כל פרק גדול נקרא מסכת, גם המלה "מַסֵּכָה" נוכחת, אם כי הניקוד שלה בצורת הסמיכות שונֶה ואומנם ישנו שיר בספר ששמו "מַסֵּכָה". ומבחינת עיצוב הכריכה נוצרת אחדות רעיונית-צורנית של המלה "פנים" לבין צילום פניה של ללי. פני משוררים מופיעות רבות על כריכות הספרים עכשיו, בעידן ה"סלפי" וה"facebook" והרי "מסכת פנים" היא לא אחרת מאשר "ספר פנים"! איך לא ראיתי זאת קודם? (חגית בת-אליעזר, "ראשון-שירה: על הספר 'מסֶכֶת פנים' מאת ללי ציפי מיכאלי", קורא בספרים, 15.3.2015)
אני אוהבת את ללי ציפי מיכאלי, בדיוק משום שאין לה מסכת פנים. מה שאתם רואים/קוראים, זה מה שיש. שירתה וכתיבתה אינן זרות לי, קראתי וסקרתי את הסולנית ואני קוראת אותה ברשת. אין לה צורך במסכת פנים, או בקישוטי לשון והגדרות כאלו ואחרות, היא עצמה חשופה וכנה. שירתה נועזת, חדה, עירומה ולעתים אף בוטה, כמו החיים עצמם, בלי כחל ושרק. זה בדיוק מה שאני אוהבת. (דורית ישראל, ביקורת באתר נוריתה, 29.7.2015)
קישורים:
- חגית בת אליעזר, "ראשון-שירה: על הספר 'מסֶכֶת פנים' מאת ללי ציפי מיכאלי", קורא בספרים, 15 במרץ 2015
- כרמית ספיר ויץ, "גאולה דרך השלוליות: שיחה עם משוררת שלא מפחדת לעשות ניסויים", מעריב, 5 במאי 2015
- יונתן ברג, "שיר של שבת: עם המשוררת ללי ציפי מיכאלי", וואלה! יהדות, 15 במאי 2015
- דורית ישראל, מסכת פנים – ללי ציפי מיכאלי, נוריתה, 29 ביולי 2015
- רן יגיל, "הפטישיזם המילולי של ללי ציפי מיכאלי", NRG, 21 באוגוסט 2015
- ביקור בית עם המשוררת ללי ציפי מיכאלי – מסכת פנים, readbooks, 8 בנובמבר 2015
