מזייפי הכסף

דוד תדהר (7 ביוני 1897 שכונת נווה שלום, יפו, פלשתינה-א"י – 15 בדצמבר 1970, תל-אביב) היה קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.

תדהר שירת כשוטר עברי במשטרת המנדט (1921-1926) ולאחר מכן ייסד משרד חקירות פרטי אותו ניהל במשך שנים רבות. הוא התפרסם עוד קודם לפרסום 'ספרית הבלש' הודות למספר ספרי הזיכרונות על שירותו במשטרה, כמו חוטאים וחטאים בארץ ישראל (1924) שסקר את שירותו במשטרת המנדט כקצין וכמפקד משטרה בירושלים. סדרת חוברות 'ספרית הבלש', שבה מככבת דמותו, תהפוך אותו למפורסם עוד יותר בישוב ולאחד הסלבריטאים הראשונים.

כיום ידוע תדהר בעיקר בעורך וככותב הראשי של האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו. אנציקלופדיה זו מכילה 19 כרכים הכוללים כ-6,000 ערכים ביוגרפיים על דמויות חשובות יותר וגם חשובות פחות בתולדות ההתיישבות ונחשבת כמקור בעל חשיבות היסטורית וביוגרפית רבה, מקור מידע ראשון במעלה לגבי אנשים שונים בתקופה שלפני קום המדינה.

על דוד תדהר בויקיפדיה

ידוע גם בפסאודונים: ב. חבקוק.

שלמה (גלפר) בן-ישראל (27.7.1908 בברסט-ליטובסק, פולין – 15.9.1989, ניו-יורק), היה עיתונאי וסופר בעברית וביידיש.

עלה לארץ ב-1926 ועבד כחלוץ בסלילת כבישים ובייבוש ביצות. בשנת 1930 יסד את 'ספרית הבלש' ולפי עצתו של זאב ז'בוטינסקי בחר בתור גיבור העלילות אישיות ידועה בארץ: דוד תדהר שבאותה תקופה עזב את משטרת המנדט בה שירת כקצין וכמפקד המשטרה של העיר החדשה בירושלים. מטרת 'ספרית הבלש' היתה לפתח את רוח ההרפתקנות בקרב הנוער וכן להמציא לו חומר קריאה מושך ומלהיב בשפה קלה ושוטפת. הוא כתב את מרבית הסיפורים שהופיעו וקבע לו כחוק כי העלילה תהיה תמיד מבוססת על המצאות מדעיות ללא גירויי מין וללא תיאורי זוועה שברצח. בן-ישראל כתב את רוב ספרי הסדרה, לרוב בשמות בדויים כמו ב. חבקוק, א' בן שבע, א' השונמי ועוד. 'ספרית הבלש' הצליחה למעלה מן המשוער ודור שלם של נוער חונך על מעלליה. חיים נחמן ביאליק , אביגדור המאירי, אשר ברש ורבים אחרים חיזקו את ידיו נוכח התקפות מני רבים, אשר שללו את ערכה של ספרות עממית זו. במרוצת הימים נוכחו מחנכים רבים להכיר בטוב הצפון בספרות הבלשית מסגנונו והחלו מנצלים את סיפוריו הבלשיים לשם לימוד. הסופר דניאל פרסקי הכתיר בשעתו את שלמה בן-ישראל כ"אבי הספרות העממית". מאוחר יותר פרש תדהר מהסדרה ושלמה בן ישראל החל לכתוב על עוזרו של תדהר, דוד אלמוג.

לימים הפך בן-ישראל לעיתונאי והיה ממייסדי העתון המיוחד, עיתון סנסציוני ידוע בתקופת היישוב, יחד עם אביגדור המאירי, אלכסנדר זאובר וד"ר אברהם מטמון-כהן וערך אותו עד 1934, עת הפך ליומון בעריכת מאיר גרוסמן וברוך ויינשטיין. הוא עבד גם בעיתון דאר היום בירושלים בתור כתב ראשי ונשלח כסופר נודד לכסות קונגרסים ציוניים ואירועים אחרים. כן נודע ככותב מחזות ופזמונים לתיאטרון הסטירי הקטן "כל הרוחות", שפעל בין השנים 1939-1941. מחזהו הגאפיר האמיץ יחיא הוצג בכל רחבי הארץ בהצלחה.

בשנות השלושים של המאה ה-20, עבר בן-ישראל לארה"ב והחל לפרסם סיפורים על עלילות תדהר ואלמוג באידיש במגזין האידישאי המפורסם פארבארטס. בנוסף חיבר גם את סיפור ההרפתקאות לנוער קורותיו המוזרים של דני מור (1947), שהופיע במקור כסדרה של ארבע חוברות ב-1933, את הבית הארור, שהופיע בשנות ה-40 כסיפור שתורגם מיידיש (ובו תדהר מסייע לאלמוג ועוזריו בסוף הספר) ואת אות הנקם (1962), שגם הוא פורסם במקור ביידיש, שבו אלמוג ועוזריו נאבקים בנאצים.

שלמה בן-ישראל קבור בבית העלמין קריית שאול.

על שלמה בן-ישראל באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו