<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>ארכיון מיסתורין - בית אוצר</title>
	<atom:link href="https://www.treasure.co.il/product-category/mystery/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.treasure.co.il/product-category/mystery/</link>
	<description>ספרים</description>
	<lastBuildDate>Wed, 27 Aug 2025 20:20:15 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.9.4</generator>

<image>
	<url>https://www.treasure.co.il/wp-content/uploads/2020/04/cropped-favicon-32x32.png</url>
	<title>ארכיון מיסתורין - בית אוצר</title>
	<link>https://www.treasure.co.il/product-category/mystery/</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
<site xmlns="com-wordpress:feed-additions:1">253363992</site>	<item>
		<title>יַהֲלוֹם הַתְּכֵלֶת</title>
		<link>https://www.treasure.co.il/product/balash3/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מערכת בית אוצר]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 13 Apr 2025 13:18:37 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://www.treasure.co.il/?post_type=product&#038;p=17840</guid>

					<description><![CDATA[<p>מה עושה התורקי המסתורי במשרדו של תדהר, ומהו יהלום התכלת האבוד שמביא את התורקים לפתוח במרדף בינלאומי ולגייס את הבלש המפורסם דוד תדהר לבלוש אחריו בפלשתינה א"י?</p>
<p>העלילה המפותלת שאינה מביישת שום סרט אקשן עטור התרחשויות אלימות, מביאה את קורותיהם של תדהר, שמוצג כעין שרלוק הולמס ארץ ישראלי, ושל שני עוזריו הנאמנים: ירמיהו הבלש בעל אלף התחפושות וסעדיה הנער המזרחי האסופי והקוצני. העלילה אומנם בלשית לפי כל חוקי הז'אנר, אבל בת בבת היא גם תיעוד אותנטי של החיים ביישוב, עד לרמה של סוגי סיגריות מאז (יה-חה-לי-לי), טכנולוגיות שכפול (הֶקְטוֹגרף), ותיאורי מקומות מדויקים למדיי בסביבת יפו כך שהיא נדמית לפעמים כפרק בסדרה תמונות יפואיות, במיוחד לאור הדיון ביחסי ערבים-יהודים באותה תקופה. זוהי גם הצצה לעברית היומיומית של אז, כשבטקסט משולבים ביטויי סלנג למכביר וצורות ביטוי שפסו מן העולם.</p>
<p>המסע אחר היהלום משרטט באותה הזדמנות גם את מפת יחסי הכוחות העולמית בכלל והמקומית בפרט, הרבה לפני שקראנו לה "המלחמה הקרה". האבן היא הודית במקורה, רכושו של מהרדג'ה הודי ששלט תחת קולניאליזם בריטי (כמו הקוהינור), ששילם באמצעותה לתורקים, אדוני הארץ לפני הבריטים. כעת ייתכן שהאבן נמצאת בידי הבולשביקים, אויבי המערב, המיוצג כאן על ידי ארגוני הבולשת של אנגליה ושל צרפת שמשתתפים במרדף וכמובן התורקים. בסופו של יום, תדהר נאות להשתתף במרדף מטעמים לאומיים, מה שמביא אותו לעבוד על המקרה ללא תמורה, כשהוא מצהיר שאינו "להוט אחרי הרווח." ושהוא "מקבל את העניין על עצמי, מפני שסוכני הקומאינטרן הם שונאי מולדתי ומסכנים אותה." להזכירכם השנה היא 1931.</p>
<p>אבל לאחר שתדהר מצא את היהלום והפקידו בידי התורקים, הוא משום מה הסתבך עם המהרדג'ה שהיה בעליה המקוריים. על כך בספר הבא: נקמת המהרדג'ה.</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/balash3/">יַהֲלוֹם הַתְּכֵלֶת</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/balash3/">יַהֲלוֹם הַתְּכֵלֶת</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
		<post-id xmlns="com-wordpress:feed-additions:1">17840</post-id>	</item>
		<item>
		<title>ספר אפל</title>
		<link>https://www.treasure.co.il/product/dark-book/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מערכת בית אוצר]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 30 Jan 2020 23:01:09 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://www.treasure.co.il/?post_type=product&#038;p=7210</guid>

					<description><![CDATA[<p>לכאורה זהו עוד ספר מתח המביא מקבץ של אירועים מוזרים, אך בעצם זהו ניסוי ספרותי מיוחד במינו שמנסה לבנות שפה תיאורית חדשה לז'אנר באמצעות היצמדות אדוקה לתיאור קר הניזון כלשונם מדוחות שהיו נכתבים על המצבים ועל האנשים המשתתפים בהם במעגלי התיעוד השונים הנפוצים בעולמנו, החל מדוחות משטרה וכלה בפרופילים במקומות עבודה. האם המתח יגבר? האם נבין כך טוב יותר את האירועים?</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/dark-book/">ספר אפל</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<style type="text/css">@media only screen and (min-width: 1000px) and (max-width: 5000px){body.kc-css-system .kc-css-132189{width: 100%;}}</style>
<section class="kc-elm kc-css-375058 kc_row">
<div class="kc-row-container  kc-container">
<div class="kc-wrap-columns">
<div class="kc-elm kc-css-3479 kc_col-sm-12 kc_column kc_col-sm-12">
<div class="kc-col-container">
<div class="kc-elm kc-css-117732 kc_row kc_row_inner">
<div class="kc-elm kc-css-132189 kc_col-sm-12 kc_column_inner kc_col-sm-12">
<div class="kc_wrapper kc-col-inner-container">
<div class="kc-elm kc-css-150265 kc_text_block">
<p dir="rtl">שרשרת אסונות מקרית? גבר מועד לתוך מסילת רכבת ומתחשמל למוות, מאוורר מתכת קוטע אצבעותיו של שרת, אדם אינו מבחין שהוא צופה בחזרה להצגה והורג את אחד המשתתפים, צייד יורה בדוב ואינו מבחין בחשכה שזה ילד מחופש בפרוות דוב, אדם מרסק את עצמו תוך שימוש במצלמת-פצצה, ועוד אירועים אפלים רבים, מתוארים בדקדקנות רבה.</p>
<p dir="rtl">לפנינו קובץ פרקים המתאר שרשרת אירועים – מוזרים ואפלים בטבעם &#8211; שהתרחשו בעיר במשך כיומיים. הקובץ בנוי משבעה עשר פרקים. כל פרק מתאר אירוע אפל מרכזי אחר, בו אחד המשתתפים קשור לאירוע הקודם. בקור רוח ובקצב מהיר של דיווח מדויק מקבץ הסופר את שרשרת האירועים. האם ככל שנדייק בתיאור חיצוני של האירועים נוכל להבינם יותר?</p>
<p dir="rtl">כל אירוע מתחילתו ועד סופו מתואר כשרשרת של פעולות והתנהגויות. ניתן לקרוא כל פרק לחוד, כמעט מבלי להסתמך על קודמו, אך קשה שלא להמשיך לבא אחריו. שרשרת מוזרה ובלתי צפויה של אירועים לוכדת את הקורא במערבולת של מתח רב.</p>
<p dir="rtl">הספר מציג חברה המבקשת להבין את עצמה על סמך תיאורים ודוחות. האומנם?</p>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</section>
<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/dark-book/">ספר אפל</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
		<post-id xmlns="com-wordpress:feed-additions:1">7210</post-id>	</item>
		<item>
		<title>בְּצִפָּרְנֵי מִפְלְצוֹת אָדָם</title>
		<link>https://www.treasure.co.il/product/balash2/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מערכת בית אוצר]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 23 Jan 2020 23:05:55 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://www.treasure.co.il/?post_type=product&#038;p=6780</guid>

					<description><![CDATA[<p>כאילו לא עברו כמעט 90 שנים... הנה אנשים שמחפשים עתיד טוב יותר... נשים... שמתפתות בעקבות הבטחות שווא ומוצאות עצמן נחטפות על-ידי רשת סחר בנשים. חוברת ב' של ספריית הבלש כבר אינה מציעה עלילה תמימה שמטילה את האשמה על גורם שמיימי חיצוני, אלא מציגה חקירה מורכבת ונפתלת של דרכי הטבע האנושי, עם שלל דמויות וטיפוסים. אולי אין כאן פתרון מקורי של החידה הבלשית כמו בחוברת הראשונה, וכל המהלכים הבלשיים מוכרים לנו משלל סיפורים מפורסמים אחרים בספרות העולמית בז'אנר, אולם העושר והמורכבות של המהלכים ועיצוב הדמויות מרשים למדי ובמיוחד בהתחשב בכך שזו החוברת הבלשית השנייה שהופיעה בשפה עברית. כן, היו פה חיים בפלשתינה הקטנה וגם עברית מספיק עשירה כדי לתאר אותם, אפילו אם בספר נדרש תדהר לדבר גם ערבית ואפילו אידיש (בתעתיק לעברית!). אז מה היה לנו: קריאה טלפונית (!) של אישה לעזרה, איכון הטלפון בעזרת חברת הטלפונים ואז מגיעים למקום נטוש, ששכבות האבק שבו לא מותירות מקום לספק: מכאן לא בוצעה שום שיחה וכאן לא היו אנשים זה זמן רב. אבל הנה תדהר מאתר התחברות פירטית לקו הטלפון... אתם זוכרים שהשנה היא 1931... מספרי הטלפון הם בני 3 ספרות בלבד (!)... וראו אלו הרפתקאות. כן, אנחנו בימינו לא המצאנו דבר... ומה עוד יש כאן... שכירת חדרים בבית מלון על-ידי שני תימהונים שמוותרים על חדרים טובים למען חדרים שצופים למקום מסוים מאוד, התחפשות והתחזות של חברינו הבלשים (בטח המחבר קרא הרבה שרלוק הולמס), פצצה מתקתקת שמנוטרלת ממש בשניות האחרונות... שלל טיפוסים עבריינים מפחידים וחלקלקים... נסיעה לקהיר, כלומר לחוץ לארץ, להציל את הבנות הנחטפות... וגם בכל זאת, זו ספרות עברית – סופו של הסיפור מסתיים בנסיעה כמו ברנרית ברכבת עם מוסר ההשכל קיומי-ציוני ששם המחבר בפי איכר זקן. (ואם תהיתם: חנה ארמון, חברתה של הגיבורה שהמליצה לה על שירותיו של תדהר, היא גיבורת חוברת א' בספרית הבלש).</p>
<p>תודתנו לפרופ' זהר שביט ולפרופ' יעקב שביט על שניאותו להעמיד לרשותנו את אוסף הבלשים המצולם שלהם ולצוות הספריה הלאומית על הסיוע האדיב. <strong>הספר הופק בסיועה הנדיב של עמותת 'יקום תרבות'. </strong></p>
<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/balash2/">בְּצִפָּרְנֵי מִפְלְצוֹת אָדָם</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="RTL">– האללו! תחנת הטלפון? כאן מדבר תדהר. בבקשה לומר לי מייד, מאיזה מספר דיברו זה עכשיו איתי?</p>
<p dir="RTL">– אסור לי לומר לו זאת אדוני – נשמעה תשובת הפקידה. אקשר אותו עם הפקידה הראשית.</p>
<p dir="RTL">– האללו! – נשמע קולה של הפקידה הראשית – הפקידה הראשית!</p>
<p dir="RTL">– מדבר תדהר. גברתי תואיל לומר לי מייד, מאיזה מספר טלפנו זה עכשיו אליי.</p>
<p dir="RTL">– אדוני יואיל לחכות רגע – ענתה הפקידה הראשית.</p>
<p dir="RTL">תדהר חיכה באי סבלנות, כשהשפופרת נתונה בין אוזנו לכתף ואת ידו הושיט לבגדיו בהתלבשו אגב עמידה.</p>
<p dir="RTL">– האללו! דברו ממספר 671, מחסן של פואד חזיז ביפו.</p>
<p dir="RTL">– תודה רבה! – ענה תדהר וזרק את השפופרת על המזלגות.</p>
<p dir="RTL">כעבור שני רגעים היה לבוש. ממגירת השולחן הוציא שני אקדוחים ובהיווכחו ששניהם ממולאים כדורים, תחבם לכיסו, לקח את מקטרתו ויצא את הבית.</p>
<p dir="RTL">בחוץ היה לח מטל הלילה. השמים התחילו להתבהר בצד מזרח ואף נפש חיה לא נראתה ברחוב. תדהר מיהר מאוד ורץ כלפי רחוב אחד העם. בעברו על-יד בית ירמיהו, שָרק פעמיים – וחלון אחד נפתח.</p>
<p dir="RTL">– ירמיהו – קרא תדהר – התלבש ובוא מחסן פואד חזיז, יפו.</p>
<p dir="RTL">את זה אמר בלי להתעכב לרגע והמשיך לרוץ.</p>
<p dir="RTL">בהגיעו למחסני פואד חזיז, כבר האיר השחר. הסימטא היתה ריקה מאדם ורק שומר הלילה הסתובב הנה ושוב.</p>
<p dir="RTL">– שמע נא! – האם ישנו מישהו במחסן הזה? – אמר אליו תדהר בהראותו על דלת המחסן.</p>
<p dir="RTL">השומר ניגש לאט, הסתכל בפני השואל וענה:</p>
<p dir="RTL">– בכל המחסנים שאני שומר אין איש. והמחסן הזה של פואד חזיז, זה כמה חודשים שאיש לא שכר אותו, והוא ריק בכלל.</p>
<p dir="RTL">– אצל מי הם המפתחות? – שאל תדהר באי סבלנות.</p>
<p dir="RTL">– אצל מי? – ומאין לי לדעת? – ובכלל למה אתה מתעניין כל כך בכל זה?</p>
<p dir="RTL">במקום תשובה ניגש תדהר לדלת וניסה את המנעול. המנעול היה סגור היטב ותדהר התחיל לנסות במפתחות שבכיסו לפתחו.</p>
<p dir="RTL">שומר הלילה שעמד משתומם כל הזמן, ניגש לתדהר ותפשו בידו.</p>
<p dir="RTL">– השתגעת?! מה אתה עושה כאן?</p>
<p dir="RTL">– אני תדהר. עזוב את היד ועזור לי לפתוח את המנעול – אמר בהראותו לשומר את סימן הבלש.</p>
<p dir="RTL">השומר נרתע אחורנית, הסתכל היטב בפני תדהר ומבלי אומר דבר התחיל לעזור לו. –</p>
<p dir="RTL">שניהם התאמצו לשבור את המנעול, אחרי שתדהר לא הצליח לפתחו. בינתיים הופיע בריצה ירמיהו, כשהוא נושם בכבדות.</p>
<p dir="RTL">– מהרו וחפשו מוט ברזל או פטיש גדול – קרא תדהר – עלינו למהר!</p>
<p dir="RTL">השומר ניגש אל פינת הסימטא והביא מוט ברזל.</p>
<p dir="RTL">תדהר וירמיהו הכניסו את המוט בין המנעול והדלת וניסו לשברו. שניהם שתקו והתאמצו בכל כוחותיהם. השומר עזר גם הוא לכופף את הברזל עד אשר נשבר המנעול.</p>
<p dir="RTL">– פנס! – פקד תדהר בהוציאו את אקדוחיו. – פתח! – פנה לשומר, כאשר ירמיהו הצית את פנסו החשמלי.</p>
<p dir="RTL">הדלת נפתחה. ירמיהו כיוון את פנסו לתוך חשכת המחסן. עכברים אחדים התרוצצו הנה ושוב בהתבלבלם מן האור החזק. המחסן היה ריק, שולחן וכיסא עמדו על יד הקיר הפנימי. על השולחן – טלפון. מצד שמאל התגוללו שקים אחדים שהרקיבו וריח סירחונם הגיע עד לאפם של תדהר וירמיהו.</p>
<p dir="RTL">– המחסן ריק! – קרא ירמיהו.</p>
<p dir="RTL">– ריק! – קרא תדהר, בשימו את אקדוחיו בכיסים ובהעלותו גם הוא אור בפנסו. – הבה, ניכנס ונחפש – פנה אל ירמיהו.</p>
<p dir="RTL">שניהם עברו את מפתן הדלת. הרצפה היתה מכוסה בשכבת אבק עבה ושום צעדי אדם לא נראו עליה. רק אי־שם נראו עקבות רגלי עכברים.</p>
<p dir="RTL">תדהר האיר על פני כל שטח הרצפה, אחר־כך על הקירות, לבסוף כיוון את פנסו כלפי השולחן וניגש אליו. שכבת האבק כיסתה גם את השולחן והכיסא ושום סימני אדם לא נראו בחדר. הטלפון גם הוא היה מכוסה אבק.</p>
<p dir="RTL">– בטלפון זה לא השתמשו זה זמן רב! – קרא תדהר בהתבוננו בשפופרת דרך זכוכית מגדלת.</p>
<p dir="RTL">– כזאת היא גם דעתי – ענה ירמיהו.</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/balash2/">בְּצִפָּרְנֵי מִפְלְצוֹת אָדָם</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
		<post-id xmlns="com-wordpress:feed-additions:1">6780</post-id>	</item>
		<item>
		<title>הרצח המסתורי</title>
		<link>https://www.treasure.co.il/product/balash1/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[מערכת בית אוצר]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 05 Jan 2020 15:03:43 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://www.treasure.co.il/?post_type=product&#038;p=7583</guid>

					<description><![CDATA[<p>החוברת הראשונה ב'ספרית הבלש', <strong>הרצח המסתורי</strong> מאת 'ב. חבקוק' (פסאודונים של שלמה בן ישראל) שפורסמה בשנת 1931, היא אבן דרך בתולדות הספרות הקלה העברית, סיפור הבלש המקורי הראשון בעברית והסיפור הראשון בעברית שמאחוריו עומד גיבור אמיתי: הבלש דוד תדהר.<br />
אבל לא רק. זוהי בעצם אבן דרך חשובה בתחיית השפה העברית, "מחמת שָׁפֹּה בארץ הולכת השפה העברית ועוברת ממצב שפת-העין למצב שפת-האוזן, זאת אומרת למצב של שפה חיה באמת" כותב אביגדור המאירי במכתב ההקדמה בחוברת, שהוא המאמר הראשון בעברית על הספרות הבלשית וכתב הגנה מרתק על ספרות קלה, שמקדים רפואה למכה ויוצא מראש כנגד המלעיזים שעוד יבואו, אותם "האיסתניסטים השונים, שיקבלו את הספריה הזאת בעקימת חוטם יהודי..." להם הוא כותב ש"הגיע הזמן שהשפה העברית תצא מבגדי הכהונה שלה ותהיה סוף-סוף שפת חולין. נחוצה לנו ספריה, הנותנת לנו ספרים מעוטי חכמות ורבי ענין, שהקורא יבלע אותם כבכורה בטרם קיץ ואחרי הקריאה – יזרוק את הספר וידרוש ספר שני."</p>
<p>החוברת יוצאת לאור לקראת כנס ספרות בלשים וריגול שמתקיים ב-12.9.16 בחסות עמותת יקום תרבות ולרגל הוצאת מהדורה מעודכנת אלקטרונית של הספר <strong>מטרזן ועד זבנג</strong>, מאת אלי אשד, הסוקר את תולדות הספרות הקלה בעברית.</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/balash1/">הרצח המסתורי</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<style type="text/css">@media only screen and (min-width: 1000px) and (max-width: 5000px){body.kc-css-system .kc-css-819486{width: 100%;}}</style>
<section class="kc-elm kc-css-259730 kc_row">
<div class="kc-row-container  kc-container">
<div class="kc-wrap-columns">
<div class="kc-elm kc-css-589041 kc_col-sm-12 kc_column kc_col-sm-12">
<div class="kc-col-container">
<div class="kc-elm kc-css-206596 kc_row kc_row_inner">
<div class="kc-elm kc-css-819486 kc_col-sm-12 kc_column_inner kc_col-sm-12">
<div class="kc_wrapper kc-col-inner-container">
<div class="kc-elm kc-css-17376 kc_text_block">
<h3 dir="RTL">דוד תדהר – הסלב הראשון ביישוב</h3>
<p dir="RTL">האיש שברא את תופעת הידוענים בארץ-ישראל והכניס אותה לתודעה הציבורית היה כפי שמקובל כיום איש תקשורת, העיתונאי שלמה בן-ישראל. על סמך היכרותו את שוק הספרות ביידיש והתפוצה שזכו לה ספרי הבלשים בלשון זאת הוא העריך שימצא להם מקום גם בקרב קוראי העברית. ואז עלה בדעתו רעיון מדהים עוד יותר (כנראה בעצת זאב ז&#039;בוטינסקי): לקחת דמות מהחיים האמיתיים שתשמש כבלש בסדרה שלו. היה זה רעיון מקורי למדי, אם כי היו לו תקדימים. בארה&quot;ב בסוף המאה ה-19 יצאו לאור סיפורים בחוברות בפרוטה המבוססים על דמות אמיתית כמו הבלש פינקרטון ואנשי חוק (ופושעים) מהמערב הפרוע ובהם איש המערב הידוע בופאלו ביל שחב את כל פרסומו לסיפורים הדמיוניים שכתב עליו סופר בשם נד בונטלין. אך מחוץ לארה&quot;ב הייתה זאת תופעה נדירה. בן-ישראל חשב לאמץ אותה כאן בארץ ישראל ובראש ובראשונה מטעמים אידיאולוגיים: כדי להציג את גבורתו של היהודי מהישוב החדש.</p>
<p dir="RTL">הדמות הראשונה שעלתה בדעתו היה ההרפתקן הידוע ירמיהו הלפרין, מראשי ארגון בית&quot;ר, שהיה נערץ על הנוער הארץ הישראלי בגלל אומץ ליבו, אך זה, משום מה, אולי מתוך צניעות, סירב לו (דבר שקשה להאמין שמישהו כיום היה מעלה על דעתו לעשות).</p>
<p dir="RTL">האדם השני שבן-ישראל חשב עליו היה דוד תדהר. הבלש תדהר עבד 6 שנים במשטרת פלשתינה והייתה לו הצלחה רבה בלכידת פושעים. ב-1926 אחרי שפרש מהמשטרה הבריטית (שאיתה הסתכסך, כנראה, מסיבות שונות), פתח תדהר את משרד החקירות הפרטי הראשון בארץ ישראל והיה ל&#039;בלש העברי הראשון&#039;. דוד תדהר היה הדמות המתאימה ביותר לצרכיו של בן-ישראל, דמות של גיבור חדש הידוע באומץ ליבו ובפעולותיו כשוטר וכבלש במשטרה הבריטית, דוגמה ל&#039;יהודי הארץ ישראלי&#039; החדש (תדהר היה יליד הארץ, פרוטו-&quot;צבר&quot;) שאותו הוא יכול היה להציג, מבלי לאמץ מדי את דמיונו, כבלש שאין שני לו. והוא היה האדם ששמו שימש גושפנקה נגד הביקורת העוינת והצפויה.</p>
<p dir="RTL">תדהר מצידו הבין שסדרה כזאת תעניק לו פרסום חינם ונתן מיד את הסכמתו. הסיפורים שכתב והוציא לאור בן-ישראל ב&#039;ספריית הבלש&#039;, 28 חוברות שבועיות בנות 32 עמודים שבחזיתן התנוססה בגאון תמונתו של תדהר, זכו להצלחה רבה ונמכרו באלפי טפסים במחיר זול ביותר, 5 פרוטות (שווה ערך למנת גלידה וכוס סודה או לחצי מנה פלאפל), כך שהיו גם בהישג ידם של ילדים. חוברות אלה הפכו את תדהר לסלבריטאי ענק. מאוחר יותר סיפר שמאות נערים ונערות באו למשרדו רק כדי לראות את &quot;שרלוק הולמס הישראלי &quot; וגם מבוגרים הפריעו לשגרת חייו מאותה הסיבה. ברחוב אנשים היו מצביעים עליו בהערצה או עוקבים בעיניים מוקסמות אחרי הבלש המפורסם והגיבור הענק מהחוברות. החוברות עוררו עניין עצום בדמותו ובאישיותו של תדהר בקרב ציבור רחב ביותר שהיה צמא לקבל עליו כל פרט אפשרי .אבל לבסוף נמאס לתדהר נמאס מהסלבריטאיות והוא &quot;נטש&quot; את הסדרה. את מקומו כדמות גיבור הסיפורים תפס עוזרו לשעבר דוד אלמוג, שהופיע בחוברות הראשונות כ&#039;ירמיהו&#039;, שהיה ה&#039;בלש העברי השני&#039; בארץ ישראל והפך גם הוא לסלבריטאי בעקבות הסיפורים שנכתבו בידיו האמונות של בן-ישראל, שכל קשר בינם ובין המציאות היה מקרי בהחלט. באופן מוזר גם לאלמוג התלווה עוזר בשם ירמיהו&#8230;</p>
<h3 dir="RTL">לקריאה נוספת</h3>
<p dir="RTL"><a href="https://no666.wordpress.com/2006/04/28/%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%93%D7%94%D7%A8/">אלי אשד, &quot;הבלש העברי הראשון: על דוד תדהר&quot;, <b>המולטי יקום של אלי אשד</b>, 28.4.2006.</a></p>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</section>
<p>הפוסט <a href="https://www.treasure.co.il/product/balash1/">הרצח המסתורי</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.treasure.co.il">בית אוצר</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
		<post-id xmlns="com-wordpress:feed-additions:1">7583</post-id>	</item>
	</channel>
</rss>
